אחת השאלות הנפוצות שאנשים שואלים אותי: אז איך פורשים מהעבודה? או מה הוא הסכום שצריך לפרישה? האם באמת אפשר להגיע לעצמאות כלכלית ולהיות פחות תלויים במקום העבודה? אז החלטתי להכין רשומה שתתאר את התהליך שעברתי ועודני עובר בימים אלו.
נורמות חברתיות והפחד משינוי
בדרך כלל בימי שישי בבוקר כאשר נסעתי ללימודים הייתי מקשיב לתוכנית של הקואצ’ר אלון גל. אחד המשפטים שחזרו כמעט מדי תוכנית ונכנסו לי חזק לראש היה “אם נעשה כל יום אותו דבר כמו שעשינו עד עכשיו שום דבר לא ישתנה” ורק אדם בלתי שפוי יצפה לתוצאה שונה אם הוא חוזר על אותם המעשים.
כלומר ברור לכל אדם בר דעת שאם רוצים להגיע לעצמאות כלכלית צריך ליזום איזשהו שינוי באורח החיים שלנו שלא עשינו עד עכשיו. בגלל שרוב האנשים לא מגיעים לעצמאות כלכלית בגיל צעיר או בכלל, נצטרך לפעמים להתנגד לנורמות התנהגות המקובלות בחברה ולבחור בדרך אחרת.
תחילת השינוי
אני חושב שהשינוי שלי התחיל עוד לפני שקראתי ספר אחד בהשקעות ועוד לפני שבכלל ידעתי מה זה מדד ת”א 25. חבר לעבודה קודמת הביא לי ספר של “אבא עשיר אבא עני”. הספר על אף היותו די נדוש הצליח לעורר אצלי מספר מחשבות ,בעיקר הזדהיתי עם המושג מרוץ העכברים. הבנתי שעל אף שהמשכורת שלי עלתה בצורה ניכרת זה רק גרם לי לבזבז יותר ולא לצבור חסכונות משמעותיים.
אחרי קריאה נוספת של הספר ועיקולו האיטי החלטתי לשנות כיוון. המטרה הראשונה הייתה לחסוך כמה עשרות אלפי שקלים שישמשו אותי במקרה של פיטורים. הצבתי יעד לחסוך כמה אלפי שקלים כל חודש. במשך שנתיים הבאות הצלחתי לחסוך כמה עשרות אלפי שקלים על ידי קיצוץ של רמת החיים.
על אף ההבנה בחשיבות החיסכון החודשי התחלתי להפנים שהרבה יותר חשוב איך משקיעים את הכסף הפנוי והתשואה שהכסף משיג וכך הגעתי להשקעות ערך.
אז איךאני מתכנן להגיע לעצמאות כלכלית?
הכלי החשוב ביותר להשגת עצמאות כלכלית הוא התשואה השנתית שנשיג על כסף שברשותנו. כן כן קראתם נכון התשואה השנתית שנשיג במרוצת השנים הרבה אבל הרבה יותר חשובה מסכום ההפרשה לחסכון החודשי. לפני שאתם קופצים משמחה וצוהלים שהנה אין משמעות לחסכון החודשי תנו לי להבהיר כמה דברים. חסכון יכול להיות מאוד משמעותי בהתחלה ליצירת ההון הראשוני, אחרי שמגיעים להון זה, אפשר לחסוך הרבה פחות ולהיות ברמת חיים טובה.
כדי להמחיש את הדברים בואו ניקח לדוגמא שני זוגות:
זוג אחד (זוג א) בשנות ה30 לא למד באוניברסיטה ולא הצליח להתברג למשרות נחשקות, ההכנסה השנתית שלהם עומדת על 12 אלף ש”ח בחודש. הזוג הנחמד הצליח לחסוך הון התחלתי של 200 אלף ש”ח, קרא כמה ספרי השקעות וממש נהנה לנתח דוחות כספיים. בואו נניח שהזוג מצליח להשיג תשואה של 10% בשנה ומפקיד כל שנה 12 אלף שייח(אלף שייח בחודש) נוספים לצורך חיסכון.
הזוג השני (זוג ב) סיים אוניברסיטה התברג למשרות נחשקות ואף מצליח לחסוך כל חודש 5000 שייח. אבל מה, הזוג שונה ברמת הסיכון שהוא מוכן לקחת. האישה טוענת שהיא לא מסוגלת לראות את התיק יורד ב20 אחוז ולכן הזוג מחליט לשים את הכסף באג”ח ממשלתי המניב 3%. גם הזוג הזה הצליח לחסוך הון התחלתי של 200 אלף שייח.
שנת פרישה |
2034 (בעוד 20שנה) |
2044 (בעוד 30 שנה) |
סכום הפרישה זוג א |
2,237,420 שייח |
6,276,161 שייח |
סכום הפרישה זוג ב |
2,006,420 שייח |
3,405,161 שייח |
* אני חושב שהדוגמה למעלה ממחישה בצורה נפלאה את כוחו של מה שנקרא ריבית דריבית. הזוג השני על אף שחסך הרבה יותר כל שנה, ויתר על המון דברים לאורך החיים עדיין בעוד 30 שנה יהיה במצב הרבה יותר גרוע מזוג שכמעט לא חסך והרוויח הרבה פחות במהלך השנים. אתם ודאי יכולים לתאר מה היה קורה אם הזוג הראשון היה מצליח להשיג תשואה של 12% או 15% בשנה דבר שהוא אפשרי בהשקעות ערך לטווח ארוך.
שנת פרישה |
2034 (בעוד 20שנה) |
2044 (בעוד 30 שנה) |
סכום הפרישה של זוג א במקרה של 12% תשואה שנתית |
3,194,420 שייח |
10,812,161 שייח |
סכום הפרישה של זוג א במקרה של 15% תשואה שנתית |
5,514,420 שייח |
24,915,420 שייח |
כלומר אם הזוג הראשון יצליח להשיג תשואה של 15 אחוז לאורך זמן הוא יוכל לפרוש מאוד אבל מאוד עשיר.
לסיכום
כמו שראינו בדוגמה למעלה לא צריך באמת לחסוך הרבה. בגלל זה אני לא מבין את כל הבלוגים או מאמנים כלכליים למיניהם שמטיפים לחיסכון. קראתי כבר על אנשים שמתקלחים רק במים קרים בשביל לחסוך,לא יוצאים, לא נוסעים ולא חווים חוויות וכל זה בשביל לחסוך עוד קצת בכל חודש. לפי דעתי משפחה שפויה לא יכולה לשרוד כך לאורך זמן ומה שיותר חשוב גם לא צריכה. בחיסכון מידתי של הון התחלתי לא גדול והפקדה חודשית רק של אלף ש”ח בחודש המשפחה כן יכולה להגיע לעצמאות כלכלית.
כמובן שהשאלה הראשונה שעולה מי מבטיח שנצליח להשיג תשואה גבוהה לאורך זמן? (כמו שאתם וודאי יודעים מהפוסטים הקודמים שכתבתי ששוק המניות מניבים סביב ה8 אחוז בשנה).
יש כמה דרכים להגיע לתשואות מעט יותר גבוהות מתשואת שוק. קודם כל אתם יכולים לעקוב אחרי המכתבים שאני שולח והתיק שלי שאני מפרסם באתר (כל התכנים בחינם).כלומר אם לא בא לכם לקרוא דוחות כספיים,להבין עסקים ולקרוא ספרי השקעות (אני אישית מאוד נהנה מזה) אתם יכולים “להמר” שאני אצליח להשיג תשואה יותר גבוהה מתשואת שוק ופשוט לעקוב אחרי התיק שלי.
צריך לזכור שעם כל שנה שעוברת יכולת זיהוי וניהול ההשקעות משתפרת. אני אישית משוכנע שבמרוצת השנים, השתפרתי המון ועודני לומד הרבה מטעויות עבר וכל הזמן מחפש איך להשתפר וללמוד.
דרך נוספת היא לבחור מנהל כספים מוכשר (קרן גידור) שינהל לכם את הכסף. הבעיה שקרנות גידור גם הקטנות ביותר דורשות מינימום של 500,000 ש”ח הון התחלתי.
בסופו של יום אם באמת רוצים לפרוש מעבודה בעוד אי אילו שנים ולשמור על רמת חיים טובה חשוב מאוד שתהיה תוכנית מסודרת. כמובן כמו בכל פרויקט לא הכול ילך לפי התכנון ונצטרך לבצע התאמות. בשוק העבודה של היום שבו שנות העבודה מתקצרות ואנשים בגיל מתקדם מתקשים למצוא עבודה , חשוב מאי פעם תכנון פיננסי נכון להבטחת העתיד הכלכלי של משפחתינו.
שלום
כתבה מעניינת (חוץ מהקטע על אלון גל וספר שאני אישית חושב שהוא זבל – אבא עני אבא עשיר שכל מי שעבד לפיו בארהב פשט הרגל עם כל הנדלן שקנה)
אני בזמן האחרון חושב הרבה על בלוגים כאילו שצצים עכשיו כמו פטריות אחרי הגשם של 5 שנות גיאות בבורסה.
הרבה “גאוני השקעות” שמשסבירים שאין צורך לעבוד אלא רק להשיג סכום ראשוני ולהשקיע.
. אבל ב 5 שנים האחרונות הכל עלה ופרח בבורסות. משבר 2008 היה לוקסוס כי הוא ארך רק שנתיים. יש משברים שיכולים להימשך 10 שנים.
כמו כןץ אם מתעלמים מהאופוריה. השאלה היא האם זה באמת ייתכן. האם השקעה תורמת משהוא לכלכלה כי לא נראה שכולם יכולים להשקיע ולא לעבוד קשה ולהגיע לעצמאות תוך מספר שנים בהחלפת ידיים במניות. ובגלל שכל כך הרבה אנשים עכשיו מאמינים שזה הפתרון אולי מראה ש 5 שנות הגאות קרבות לסיום.
אם יבואו עכשיו 10 שנים לא טובות אחרי 5 שנות פגזת האם הבלוגרים ימשיכות לעשות חישובי 10%. האם הם ימשיכו לשבת על וורנטים שיוצאים מחוץ לכסף?
אולי מי שמנהל תיק בלי “גרידיות” ולא ממונף בוורנטים ואופציות יוכל לשרוד 10 שנות שפל ולאזן את התיק בנפילות נכון.
לא מזלזל או לועגץ כי אני מחזיק תיק מאוד דומה לשלך ומכיר את ההרגשה גם של הרבה אנשים אחרים מתקופות גיאות קודמות שאיבדו כמעט הכל ואכלו את הלב למה לא החזיקו המון מזומן במקום לזרוק לזבל שנים רבות של עבודה. כי תלוי מה אתה מחזיק אבל תיק ממונף עלול להחמחק ולא לחזור לממוצע של 8% במקרה של 7 שנות שפל
מה אתה אומר?
הקטע של אלון גל, הוא ציטוט ישן שמיוחס לבן פרנקלין, לאיינשטיין וכנראה לעוד כמה.
לגבי השאר: תקן אותי אם אני טועה, אבל זה לא נראה שאתה מודע לעקרונות “השקעות הערך”.
אני מודע ביותר
רק מרוב בלוגים שצצים של השקעות ערך ובלוגרים שמסבירים שלא צריך לעבוד רק להשקיע בבורסה אומר לי שהחגיגה נגמרת כנראה לשנים הקרובות (ביחוד אם זה מלווה בציטטות של אלון גם ואבא עני אבא עשיר). מעניין לראות כמה ימשיכו לכתוב בלוגים כאילו אחרי 3 שנים של ירידות. כמו שגרינבלט אמר השקעות ערך עובדות רק כי יש הרבה שנים שהן לא עובדות (אחרת זה ארביטראג שלא יכול לעבוד בשוק יעיל כמו שרוב השקאות הנוסחא לא עובדות).
בגלל זה צריך מאוד להיזהר עם תיקים ממונפים באופציות וורנטים
U – אתה צודק הספר של “אבא עני אבא עשיר” הוא באמת נדוש וגם ציינתי זאת. כמו גם את העובדה שקראתי אותו לפני הרבה שנים שעוד הייתי במקום אחר ממה שאני נמצה היום (בפרספקטיבה של היום אני מסכים לגמרי, הספר באמת זבל)
ב2011 הבורסות בישראל ובאירופה נפלו בעשרות אחוזים אז הטענה שלך לא נכונה שבשנים האחרונות הכל עולה.
לגבי תיק ממונף- אתה בטוח שראית טוב את מבנה התיק שלי? סך כל הוורנטים בתיק נכון להיום הוא בסביבות ה24% .כתבתי גם לפני חודשיים שאני מחזיק 30% מזומן מסך ההון שלי.
נכון להיום זה התיק הכי פחות ממונף ממה שהיה לי בשנים האחרונות
אני אישית אשמח מאוד לשנה שנתיים של ירידות. בשנים כאלו כאשר הפאניקה משתלטת על ההיגיון זו חגיגה האמיתית למשקיעי ערך
מרק
לא ראיתי את הרכב התיק. רק קראתי את הכתבות. איפו רואים את הרכב התיק?
יש וורנטים שאפשר להחשיב כהשקעת ערך עם סטרייק בעוד כ 7 שנים. כמו AIG אבל אין הרבה כאילו.
ירידות של שנתיים זה בעיה. אתה אף פעם לא ודע מתי זה התחתית בגלל זה קשה לתזמן את השוק. מה אם הירידות יהיו חדות ובמשך כחודש או חדשיים? האם גם אז תחכה שנתיים? זה כמעט בלתי אפשרי לתזמן – יכול להיות מזל לפעמים אבל בגדול אומרים שאנשים הפסידו הרבה יותר כשניסו לתזמן (או יותר נכון לא הרוויחו).
אתה יכול לראות את הרכב התיק בלשוניות למעלה
אני מחזיק את הוורנטים של WFC,JPM וקצת של BAC. בכולם תאריך המימוש מעל 4 שנים.
מבחינתי זה כמו להחזיק מניות רק עם אפקט המינוף
תודה
גם אני מחזיק וורנטים אילו בנוסף לכמה נוספים יותר רחוקים. הרעיון הוא של סל וורנטים גם אם חלק יימחקו או יהיו חלקית בכסף יש מצב שאחרים יתנו תשואות של מאות אחוזים שיחפרו.
אבל שוב – 4 שנים זה כבר טווח זמן שבו אם יש משבר או שוק דובי הסייקל כבר לא מספיק ארוך להשקעת ערך. נדמה לי ש 7 שנים או 8 לפי הסטטיסטיקות יכולים להיחשב כהשקעת ערך ויש מעט מאוד וורנטים כאילו.
השקעת ערך לא תמיד תלויה בזמן. אם לדוגמא מצאת חברה שלדעתך כבר עכשיו שווה פי 2. יום למחרת בלי שום סיבה נראית לעין המניה קופצת ב100% ומגיעה ליעד שלך. בנוגע לירידות, אם מצאת חברה שאתה בטוח שהיא זולה ולדעתך יש סיכוי טוב שהיא יכולה להציג שיפור ברווחיות ובתזרים מזומנים, אז תקנה אותה. ואם המחיר ירד בלי סיבה, תקנה עוד. בסופו של דבר אם השיפור יתרחש, המניה תסתכרן עם מצב החברה.
זה נכון
1) במידה שאתה צודק ובאמת יש ערך ולא מלכודת ערך (אף אחד לא יכול לחזות בטוח מה יקרה לחברה בעתידץ רק להניח) אתה יכול להמשיך להאמין ולהשקיע בדרך למטה והמניה לא תתאושש. לכן פיזור חשוב וחשוב לדעת מתי לא להמשיך למצע
2) שאתה לא מושקע 100% ושנשאר כסף לקנות
3) שלא מדובר על אופציות או וורנטים ששם אם אתה צריך לחקות שנים אתה עלול להפסיד הכל.