Yearly Archives: 2019

עונת הדוחות האחרונה הייתה לא פשוטה כאשר חלק מהחברות פיספסו את התחזיות. רציתי להתייחס בפוסט בצורה מסודרת, בעקבות תגובות רבות שקיבלתי. חשוב לי לציין כי לא אאשר תגובות שלא עניניות ומחפשות להתריס. הסיבה שאני עדיין כותב בבלוג היא שנוכל ללמוד מהצלחות ומכישלונות. מי שלא מבין את זה אז הוא הגיע למקום הלא נכון.

“In this business, if you’re good, you’re right six times out of ten. You’re never going to be right nine times out of ten.” -Pyter Lynch

פלוס500 – הדוח של פלוס היה טוב כצפוי, אבל הגיע אם תחזית רווח מפתיעה (או שלא כל כך) לשנת 2019. בנוסף לאזהרת רווח החברה גם חשפה שב-2018 סכום לא מבוטל של 172 מיליון הגיע כתוצאה מרווח כתוצאה מהפסדי לקוחות. השוק לא נשאר אדיש והוריד את מחיר המניה ב-50% תוך שבועיים.

כאשר המחיר יורד בחדות נשאלת השאלה האם מצב העסק הידרדר כל כך מהר, מה פיספסתי שגרם לירידה החדה ברווח ומה עושים מפה. בשביל לענות על השאלה קראתי את כל דוחות האנליסטים וגם דיברתי כמה פעמים עם האנליסט של ליברום (Ben Williams) שבנה את התחזית לשנת 2019.

אז כרגע התחזית של האנליסטים לשנה הקרובה היא כזאת:

Continue reading →

הקדמה

ראשית לפני שנתחיל לכתוב על הרעיון נציין שהקרדיט מגיע לאמיר דב מלבונטין קפיטל שהוא חבר טוב ואנליסט סופר מוכשר שסיפר לי על הרעיון לפני מספר חודשים.
גם כאשר לוקחים בחשבון שבבורסת הAIM בלונדון יש הרבה סיפורים מוזרים הסיפור של FFI.L הוא כנראה המוזר ביותר שנתקלנו בו עד כה. חברה שהונפקה רק לפני שנה וקצת במחיר של 150 פני נסחרת במחיר של 20 פני בימים אלו, או ירידה של 87% ממחיר ההנפקה. מה שעוד יותר מוזר שעל אף שהייתה פגיעה מסוימת בעסק, זה אולי הצדיק ירידה של 20% במחיר המניה מיום ההנפקה. פעמים רבות משקיעי ערך אוהבים להשקיע בחברות שבהם המחיר ירד יותר מהערך. אני לא אהיה שוטה אם אגיד שבמקרה של FFI המחיר של החברה בבורסה לא ירד יותר מהערך הוא פשוט לא קשור לכלום- לא לערך, לא לתזרים. זהו פשוט מספר שרירותי שבו המניה נסחרת. במידה ולא מדובר בהונאה , זו החברה הזולה ביותר ש נתקלתי בה זה שנים רבות וישנה אפשרות למספר מכפלות של כסף. כמה פעמים נתקלתם בחברה שנסחרת במכפיל EV/EBIT של פחות מ2, עושה תזרים יפה ויש לה מזומן נטו בקופה?

מי זאת FFI

העסק המקורי
עד כמה שזה יכול להישמע אבסורד, לאחר מחקר רב שעשינו אני חושב שמדובר בעסק די טוב שפועל כבר יותר מ65 שנה. החברה רושמת Completion Bonds שהוא סוג של ביטוח. כאשר מפיק עצמאי רוצה לעשות סרט הוא מתחיל בתהליך של כתיבת תסריט, גיוס שחקנים, מציאת מקום לצילומים. בשלב מסוים המפיק נזקק למימון לעשיית הסרט ואז הוא פונה לאנשים פרטיים או למוסדות שמוכנים לתת מימון להפקת הסרט תמורת שיתוף ברווחים עתידיים. הבעיה שהפקת סרט בזמן ובתקציב המוגדר מראש, זה תהליך לא פשוט שבמהלכו צפויים לא מעט תקלות, כמו מחלות ושביתות של שחקנים, תקלות בלוחות זמנים בגלל חוסר מקצועיות של הבמאי וכו…ופה FFI נכנסת לתמונה, והיא מבטיחה (לוקחת על עצמה את הסיכון) שהפרוייקט יסתיים בזמן ובתקציב שהוגדרו מראש. אין ל FFIשום התחייבות להצלחת הסרט והיא אחראית רק לליווי הפרויקט וסיומו המוצלח.
החברה מלוה בשנה סביב 150 פרויקטים כאשר משנת 2008 החברה ליוותה יותר מ1700 פרויקטים בהצלחה גדולה. בגלל המנגנון שמאפשר לחברה גם לבטח את עצמה מפני אירועים מסוימים אצל מבטחי משנה וגם בגלל שיש לה יכולת לגבות את החריגות בסיום הסרט ולזכות בחלק מכספי התמלוגים החברה רושמת הפסדי פרמיה זניחים ביותר. כלומר מה שאני אוהב שקיימים מספר שכבות הגנה גם אם הפרייקט חורג מהתקציב.
מהמחקר שעשינו אנו משוכנעים שFFI זוכה לחפיר מאוד חזק בתחום של Сompletion Bonds (בטוחות לסרטים) והרבה מוסדות פיננסים לא יעבדו עם המפיק אם FFI לא בתמונה. חשוב גם להבין שהעמלה ש FFI גובה, נמוכה מאוד -סביב 2 אחוז ולכן ברור הצורך בשירותי החברה.

מה הבטיחו בהנפקה?

כאשר המחיר יורד כל כך בחדות שנה אחרי ההנפקה ברור שמשהו פה לא מריח טוב. הרי החברה עשתה Road Show רק לפני שנה וחצי אז איך אנשים שהיו מוכנים לשלם 150 פני לפני שנה וחצי מוכרים היום ב20?
החברה הגדירה את עצמה במסך ההנפקה:
Profitable, cash generative core business, with high barriers to entry:
ואלו התוצאות של הביזנס העיקרי בשנים של לפני ואחרי ההנפקה של תחום הביטוח (Completion Bonds)

אפשר לראות מהטבלה שלא קרה משהו דרמטי בשנים לאחר ההנפקה. חשוב להבין שיצירת סרטים יכולה להיות עסק תנודתי וללא ספק החציון הראשון של 2019 לא היה מרשים במיוחד. אבל עדיין החברה רשמה רווח סביר גם בתקופה הזאת. בנוסף החברה כתבה בדוח החציוני : The Group Pipelines Shows more larger budget titles likely at H2 2019
הסיבה העיקרית שבגללה החברה נרשמה למסחר היא, לקנות חברות שקשורות לעשיית סרטים -בעיקר עריכה, ביטוח לשחקנים, הפצת סרטים ושינוי פורמטים, לנצל את הקשרים שיש להם בתעשיה ולהשביח את החברות האלו. ללא ספק ההנהלה עמדה בהבטחה זאת כאשר מסוף שנת 2017 הם רכשו 5 חברות בתשלום מזומן מראש של 30 מיליון דולר וEarn Outs נוספים כתלות ברווחי החברות

אז מה קורה פה?

אני חושב שהסיבה הראשונה לירידה במחיר המניה הוא שהחברה אינה מסוגלת לעמוד בתחזיות שהם נותנים. כלומר היו להם כבר 2 פספוסי תחזית במשך שנה וחצי שהם נסחרים. סיבה נוספת היא שיש איום מסוים שהרבה מהפקות שנעשו בעבר על ידי מפיקים עצמאיים נעשות היום תחת המטרייה של נטפליקס ואמזון. לאחר מחקר רב שעשינו בקרן קפלר לגבי נקודה זו, אנו חושבים שזה יותר שינוי זמני והוא לא יוביל לכך שכל ההפקות יהיו אצל חברות הסטרימינג – תוכן זה עסק יקר וגם נטפליקס רוצים להרוויח מתי שהוא. כנראה הם יעדיפו לרכוש תוכן מוצלח מאשר להשקיע בזה בעצמם אם תוצאה אינה מובטחת. גם מהשיחות שעשינו עם משקיעים שנפגשו עם ההנהלה קיבלנו רושם שעל אף שההנהלה הופתעה מחדות השינוי, זה לא מצב קבוע אלא יותר שינויים זמניים. הם די בטוחים שיקבלו שוב פרויקטים גדולים בעתיד.
דבר נוסף חשוב לזכור שהחברה נסחרת בלונדון כאשר ההנהלה יושבת בלוס אנג’ילס ופחות זמינה למשקיעים האירופיים ובנוסף בסיס משקיעים כלל קרנות גדולות שההשקעה הזו הייתה חלק קטן בתיק שלהם וכנראה הם יוצאים משם ,מה שגרר לחץ מחירים נוסף.

אז מה קונים?

החברה נסחרת בשווי שוק של 40 מיליון דולר כאשר לחברה יש מזומן עודף של 15 מיליון דולר. החברה הרוויחה רווח מתואם לפני מס של 6 מיליון דולר או רווח נקי של 4.5 מיליון אחרי תשלום מס בחציון שהסתיים בספטמבר 2018. בסבירות גבוהה מאוד החברה תרוויח יותר במחצית השניה של 2019 ולפי שיחות של עם אנליסט שמסקר אותם מליברום, הם צפויים להרוויח סביב 16 מיליון רווח לפני מס בשנת 2019. הנהלת החברה חושבת שהם יעמדו במספר הזה בסבירות של 90% בערך. אם נניח שהם ירוויחו רק 14 מיליון לפני מס, ישלמו 25% מס נקבל שהחברה יכולה להרוויח סדר גודל של 11 מיליון דולר בשנה לא חזקה. כלומר החברה נסחרת במכפיל פחות מ4 ואם ננקה מזומן במכפיל פחות מ2.5 .
מציפיות האנליסטים ומשיחות עם החברה הרווח צפוי לעלות בשנים הקרובות ולכן כנראה אנו משלמים היום מכפיל פחות מ4 על חברה עם ציפיות לעליה ברווח, בלי חוב, שלא קשורה באופן ישיר לפעילות כלכלית וזוכה לרוח גבית מאוד חזקה בחלק מהפעילוית שלה כמו עריכות סרטים למשל.

מה הסיכונים

את האמת, אני חושב שבמחיר הנוכחי הסיכון העיקרי שההנהלה תתייאש משוק ההון ותהפוך את החברה לפרטית. אומנם נקבל פרמיה כנראה אבל בטח לא כזו שמשקפת את הערך הכלכלי הסביר של החברה. יש גם כנראה סיכון קצה של מחיקה מהמסחר בלי הצעת רכש – ואז לא בטוח שנרצה להחזיק בחברה פרטית.
לי אישית קשה לראות במחירים הנוכחים איך אפשר להפסיד כסף אלה עם כן הסיכון של נטפליקס גדול בהרבה ממה שחשבנו וכל הרכישות שחברה עשתה בשנה האחרונה היו כושלות. שוויה של החברה היום פחות מסך הרכישות ומזומן שבקופה. אז ברור שהשווי של העסק העיקרי הוא לא אפס ולכן אני מקווה שעוד אנשים בשוק יבינו זאת. הנהלת החברה גם מאוד מאוכזבת מביצועי החברה ורשמו בדוח החיציוני:
“The Board is clearly disappointed by the company’s poor share price performance since IPO and is committed exploring the options to address this issue”
מאז הדוח מניות החברה ירדו עוד 30% אחוז בערך ולכן יהיה מעניין לראות את אלו צעדים ההנהלה תציג בעדכון במרץ.

חשוב לציין שאיני לא יועץ השקעות ומרבה לטעות בניתוחים שלי. בנוסף לי ולקרן קפלר יש אחזקה בחברת FFI.

לפני מספר שבועות נפגשתי עם מכר שהוא מנהל תחום שיווק השקעות באחד מבתי השקעות הגדולים בארץ. תוך כדי לגימת בירה קרה הוא שאל אותי “אז איך עזבת את העבודה בהייטק לטובת תחום כל כך לא מתגמל כמו ניהול השקעות אקטיבי? הרי היום כולם הולכים לניהול פאסיבי ועל כל שקל שיוצא מניהול אקטיבי 2 הולכים לניהול פאסיבי”

אז התשובה לשאלה הראשונה,  אני פשוט אוהב לנתח חברות -וזה ככה פשוט, והתשואות שהשגתי בעבר בתור משקיע פרטי היו מאוד טובות ואפשרו לי לעשות את ההסבה הזאת ולפתוח קרן גידור ולהתמקד רק בהשקעות.

ההערה שלו לגבי הניהול האקטיבי גרמה לי לחזור הביתה ולחקור לעומק את הנתונים. אז הלכתי וחפרתי בנתונים בעיקר על מדד ה-S&P500  ומה גיליתי?

אנו עדים למהפך של ממש בניהול השקעות. לכאורה כפי שטוענים הרבה משווקים פנסיונים, יועצים ובלוגרים למיניהם שחלקם אפילו שירביטו את וורן באפט למחנה התומכים הנלהבים בהשקעות הפאסיביות מדובר בדיל המושלם. משלמים דמי ניהול נמוכים מאוד, קונים תעודת סל או קרן סל מחקה ( (ETFומצפים לתשואה של 7-8% בשנה, הרי זה מה ששוק המניות בארה”ב עשה היסטורית.

הבעיה עם הטיעון למעלה שנחשול הכסף האדיר שזרם לקרנות ה-ETF גרם לעיוותים חדים בתמחור החברות. כלומר, אפילו החברות הגרועות במדד זוכות לביקושים רבים. בתור מי שמשקיע המון שנים בשוק ההון, השנה קורה משהו מאוד משונה שכמעט לא קרה בעבר. יש חברות שמפרסמות דוחות מאוד חלשים והמניות שלהן יורדות יום יומיים ואז מתאוששות, ומנגד יש חברות קטנות, שהדוחות שלהם מציגים מספרים נהדרים, אבל מחיר המניה לא זז -ונשאלת השאלה מה הסיבה לעיוות הנ”ל?

כל מי שעוסק בשוק ההון יודע שעם כל הכבוד לניתוח פונדמנטלי חשוב לזכור שבסופו של דבר שוק ההון זה עניין של קונים ומוכרים. הרבה מביצועי החסר של מנהלים מוכשרים (תשאלו את דיווד אינהורן) נבעו בשנים האחרונות בין היתר מהעיוות שנוצר מזרימת הכסף למדדים ובעיקר למדד ה-s&p500. אותם מנהלי השקעות מצאו את עצמם מחוץ למשחק במקרה הפחות טוב או שהנכסים תחת ניהולם ירדו בחדות במקרה היותר טוב. כך נוצר כדור שלג שמזין את עצמו שיותר ויותר כסף זורם לקרנות מחקות ETF ומנגד כמות הקרנות האקטיביות יורד.

אנלוגיה טובה לאנומליה הזו תהיה שני שייטים שאחד נסמך על כישרון כוח פיזי ויכולות שצבר במהלך השנים ומנגד יש שייט שזוכה לרוח גבית שכל הזמן רק הולכת וגדלה, אבל כמו שהרוחות לא נושבות תמיד לכיוון אחד אז גם במקרה של השווקים כיוון הרוח תשתנה.

ניסיתי לחשוב מה יקרה לנזילות הנכסים ברגע שניכנס לשוק דובי, וכל אותם אנשים, שלא חוו ירידה ב-5-7 שנים אחרונות ונכנסו לשוק בגלל שהם בטוחים כי  בשוק ההון אפשר בקלות לעשות 7-8 אחוז, יתחילו לצאת? תזכרו שבזמן שהיועצים והאתרים הפיננסים מפמפמים בכל צומת איך הקרנות המנוהלות לא מכות את השוקים הרבה גופים צימצמו את היקף הנכסים המנוהלים, סגרו מחלקות מחקר או שסגרו את הפעילות לגמרי. כלומר בזמן שוק שורי חזק הרבה שחקנים מתוחכמים יצאו מהמשחק והנכסים שלהם זרמו לניהול פאסיבי.

לפי דעתי במקרה של ירידות חדות ויציאת כסף מאסיבית משוק ההון אין מי שיענה על הביקושים שיווצרו מלחץ מכירות בקרנות הפאסיביות ואנו צפוים למצב שלא היה בעבר, של חוסר נזילות קריטית. מי שסומך על ציבור רחב שדהר לקרנות מחקות שינהג בהיגיון בזמן משבר חוטא לאמת. אני מציע לקרוא את הספר של גיא שפיר “חינוכו של משקיע” שמספר שבאמצע המשבר של 2008 אפילו האנליסט שלו ומנהלת השיווק שהבינו עד כמה התמחורים הזויים וכמה הפניקה גדולה לא עמדו בלחץ לראות את ההשקעות שלהם נחתכות יום אחרי יום ומכרו בשיא הירידות.

אם אתם חושבים שרק אני מזהה פה בעיה אז ממש לא. לפי מחקר עדכני, שבוצע על ידי גולדמן זאקס בספטמבר 2017, הקרנות הפאסיביות מחזיקות בממוצע מעל 17% אחוז מכל מרכיב במדד, כאשר לפני עשור נתון זה היה עשירית האחוז בלבד. וזה יוצר מצב של Extreme Illiquidity ועיוותי תמחור קיצוניים. לפי החישוב של גולדמן זאקס רק 70% ממחיר המניה נקבע על ידי נתונים פונמדטליים ו30% אחוז נובע מביקושי יתר שנוצרו בשנים האחרונות וזה מול -98%95% ממחיר המניה שנקבע על ידי נתונים פונדמנטליים לפני עשור.

לדוגמה בדקו את המניה של ג’ונסון אנד ג’ונסון  (JNJ)ששם אגב הקרנות הפאסביות מחזקיות רק 7% וגילו שלפי מחזורי מסחר ממוצעים יקח מעל 30 יום לקרנות הETF- לצאת מהאחזקה. המחקר בוצע על אחד הניירות הנזילים במדד וגם בעל שיעור אחזקות פאסיביות נמוך בהרבה מהממוצע.

אני לא רוצה כמובן להטיל אימים ולהגיד שהכל שחור וכמה ניהול פאסיבי מסוכן (ובשביל גילוי נאות החזקתי בעבר תעודת סל) אבל לפי דעתי הפכו כלי מצויין שהיה בעבר, של ניהול פאסיבי שהיה אמור להיות משלים לניהול השקעות אקטיבי למשהו ממוסחר, המוני ושזאת האופציה היחידה. בדרך הרבה מנהלי השקעות סגרו את הביזנס שלהם לכל צהלות הציבור שהינה אי אפשר להכות את המדד, וכך נוצר מצב שבמקרה של משבר או אפילו סתם פיהוק אנו נראה תנודתיות חריגה ביותר שאין מי יענה על הביקושים שיווצרו כפי שקרה בדצמבר האחרון

לפני שנעשה את הסיכום של המספרים שהפעם יהיה אפילו ארוך יותר, בגלל המיזוג בתחילת נובמבר עם קרן שמיר סטון,  אני רוצה לעשות סיכום אישי של שנה ראשונה מחוץ להייטק (אחרי 14 שנות עבודה) ועיסוק מלא בהשקעות.

סיום העבודה

קודם כל חשוב לי  לציין שכבר לפני מספר שנים חשבתי לעזוב את העבודה וכל הזמן דחיתי את הקץ. עבדתי בחברה שהייתה בהדרדרות מתמדת וכך הייתי יכול לשלב בין קריאת דוחות לבין עבודה. בפועל בדיעבד כנראה לא עשיתי טוב אף אחד מהדברים אבל באמת היה לי קשה מאוד לוותר על השכר הנאה.

התהליך שראיתי, חברה מידרדרת שמנהליה נלחמים בשיניים על המשך קיום הפעילות רק על מנת לשמור על שכר והטבות נאים ללא יצירת ערך אמיתית, גרמה לי גם להבין טוב יותר באילו חברות אני לא רוצה להשקיע. חשוב מאוד לא לזלזל במוטיבציה של מנהלים לייצר מצגות שווא לבעלי המניות. אני חושב שאם בעל המניות (דירקטריון) היה הבעלים האמיתי והיה מוציא כסף מהכיס האישי המצב לא היה נמשך כפי שהוא.

המעבר

בהתחלה היה לי קשה מאוד להתרגל להיות משקיע במשרה מלאה. קודם כל להיות במשך היום לבד,כאשר אין משימות ברורות ואתה אדון ללוח הזמנים שלך ואין ביקורת על התהליך. בתחילת השנה הייתי מאוד לא אפקטיבי בניהול זמן עד כדי כך שהייתה לי הרגשה שכאשר עבדתי בהייטק חקרתי יותר חברות והספקתי הרבה יותר. אפקטיביות העבודה השתפרה באופן ניכר ככל שהשנה התקדמה ולמדתי לעשות הרבה דברים בצורה נכונה יותר. במהלך הסופ”ש כבר למדתי לבנות לעצמי לו”ז מה אני מתכנן לעשות במהלך השבוע, ועל אילו חברות אני מתכוון לעבור, איזה חברות אני רוצה לבקר ועם מי אני רוצה לדבר.

אני חושב שהשיפור הגדול בניהול זמן הגיע לאחר המיזוג עם שמיר סטון בתחילת נובמבר. קודם כל סיטואציה של שלושה אנשים מצריכה כבר עבודה הרבה יותר מסודרת. בנוסף הכנסנו הרבה שינוים אירגוניים כמו הקלטה וניתוח של ועדות השקעה, סיכום כל שיחה עם הנהלה, סיכום מחקר על חברה אפילו אם לא משקיעים בה וקביעת פגישות ביומן.

היתרונות

מבחינתי היתרון הגדול הוא שאני לא מבזבז שעתיים וחצי על פקקים. עבדתי 8 שנים בחברה ברמת החייל ולהגיע לשם היה סיוט. כל בוקר נסיעה לפחות של שעה וחצי וכל ערב לפחות שעה בחזרה. כמובן שיכולתי להשקים קום ב5 בבוקר אבל אישית אין לי את היכולות לקום בשעות כאלו ולכן זה היה פשוט בלתי נסבל.

בילוי עם הילדים – כיף לי לאסוף את הילד מהגן ב16:00 וללכת איתו לשחק במגרש משחקים וזה משהו שחשוב במיוחד בגילאים הצעירים. כאשר עבדתי הייתי חוזר הביתה ב19:30 -20:00 והייתי רואה את הילד רק בסופ”ש.

שאני אדון לזמן שלי -אם אני רוצה לבלות יום בקריאת ספר, ביקור בחברה מסוימת, או סתם ללכת עם אשתי לאכול צהריים אני לא צריך לתת דין לאף אחד.

מבחינת השקעות -הגדלתי את רשימת המעקב וזה יעזור לנו בהמשך הדרך. אני חושב שגם שיפרתי מאוד את יכולת המחקר אבל זה עדיין צריך לבוא לידי ביטוי בתשואות עתידיות. למדתי שאין מה להשוות לאיכות המחקר כאשר חוקרים חברה כמה ימים ברציפות לבין שעושים עבודת מחקר בין משימות בהייטק.

בניתי קשרים עם משקיעים בארץ ובחו”ל -שוב זה משהו שכנראה לא הייתי עושה תוך כדי עבודה. היום אני מקבל הרבה חברות לבדיקה וברור שזה מגדיל את הסיכוי למצוא רעיונות טובים

החסרונות

אז כמובן שהחסרון הגדול הוא שאין לי משכורת הייטק, ושאני צריך להרוויח את הלחם שלי במציאת חברות שיעלו. הזמן יגיד אם פיננסית זאת הייתה ההחלטה הנכונה אבל כרגע אני מרגיש שכן. בינתיים לא הרגשתי שמשפחתי צריכה להצטמצם בהוצאות אבל אני מרגיש שב2018 היינו יותר מדי פעמים בחו”ל וזה משהו שכנראה שנקצץ בו בשנה הקרובה.

בדידות – כרגע אני עובד מהמשרד בבית. כלומר עכשיו אחרי הגידול בנכסים המנוהלים אנו חושבים למצוא משרד אבל זה בטח יקח עוד קצת זמן. הייתי רגיל לעבוד עם אנשים באופן אינטנסיבי ולכן באמת המעבר מבחינתי הוא די חד.

סיכום ומטרות:

השנה קראתי לא מעט ספרים וגם ספרי השקעות, קראתי שוב את ספריו של פיטר לינץ, ועברתי על חלקים גדולים מהספר Security Analysis. קראתי גם ספר שאני ממליץ בחום Thinking in Bets שמדבר על לפעול בסביבה של אי ודאות. אני מרגיש שבתחילת שנת 2018 לא הקדשתי מספיק זמן לניתוח, ולא הצלחתי להיות ממוקד. זה מאוד השתפר במהלך השנה ובמיוחד בחודשים האחרונים. המטרה לשנת 2019 להמשיך בקצב של החודשים האחרונים

בנוסף אני מקווה למצוא יותר זמן לספורט, שכן זה גם משהו שאני ממש צריך להשתפר בו.

באופן כללי אני יכול להגיד שסך הכל כיף לי. אני קם כל בוקר בציפיה להתחיל את יום העבודה, יש סיפוק אדיר ממה שאנו עושים עכשיו וזה היה מאוד חסר לי בשנים האחרונות.

שנה טובה לכולם ושנזכה לשנה ירוקה חזקה ):