לפני כחודש וחצי פרסמתי סקר בטוויטר, שבו שאלתי מי מהחברות הבאות של אשראי חוץ בנקאי תגיע לשווי הכי גבוהה בשלוש השנים הקרובות.
רוב העונים בחרו שלא במפתיע בשוהם ביזנס.
שוהם ביזנס היא חברה מצוינת, עם בעלים מרשים ביותר, אבל אני חושב שמי שתיקח את הפסגה זאת ערך פיננסים, למרות שכרגע שווי השוק של החברה הוא בערך חצי משוהם. בשנים האחרונות השקענו בקפלר בלא מעט חברות בתחום בהצלחה רבה, כולל: אופל, שוהם, אסאר, נאוי ויונט ועשינו עשרות שיחות עם האנשים בתחום.
אנחנו חושבים שתחום האשראי החוץ בנקאי מצד אחד נהנה מפריחה גדולה בגלל ההתאוששות הכלכלית הצפויה ושינוי רגולציה ומצד שני המון כסף זרם לשוק והתחרות גדלה והובילה בחלק מהמקרים לירידה של תשואות על התיק. בנוסף, תחום הניכיון צ’קים יעבור בשנים הקרובות שינויים רבים כולל מעבר לשירותים דיגיטליים ולכן חשוב לבדוק האם החברות ערוכות לשינוי.
אז למה ערך פיננסים?
את השם ערך פיננסים שמעתי לראשונה מחברי עדי זוגלובק כבר לפני שנה בערך, אבל לא הסתכלתי לעומק, כי היה נראה לי שהחברה קטנה מדי. לשמחתי עדי הזכיר את החברה במספר שיחות נוספות מה שהוביל לעבודה שעשיתי על החברה.
ערך פיננסים יושבת בירושלים בתוך חברה של ערך מיסוי עירוני. ערך מיסוי עירוני היא חברה פרטית שהוקמה בשנת 1998 שמתמחה בהחזרי מס עירוני כולל ארנונה, היטלי פיתוח שונים ואגרות בניה. מדובר בחברה הגדולה בארץ בתחומה שבנוסף חולשת על מסד נתונים ענק המראה את המצב הפיננסי של חברות שונות ומעסיקה עשרות עובדים בהם עורכי דין, פקידי הוצאה לפועל וגביה, שמאים, אדריכלים..כוח אדם זה משמש את חברת ערך הציבורית לביצוע חיתומים, גביית אשראי ופניה ללקוחות. חשוב להבין שחברת ערך מיסוי עירוני חשופה למצב הפיננסי של לקוחותיה ויכולה בזמן אמת להגיב לדרישות אשראי ובנוסף יש לחברה חשיפה למצב הפיננסי של מבקשי ההלוואה.
למייסדי ערך פיננסים יש גם חברת יזמות פרטית בתחום הבניה שבונה כמה בנינים בשנה. חברת יזמות נדל”ן היא צינור נוסף שדרכו חברת ערך הציבורית מביאה המון קבלנים קטנים שזקוקים לניכיון.
חברת ערך הלוואות (החברה הציבורית) התחילה את דרכה כבר לפני 17 שנה עם הון עצמי של המייסדים בעקבות עסקת עם קיבוץ גליל-ים שהחזיק את חברת הברזים מדגל. מאז ערך עברה הרבה גלגולים עד שנכנסה לבורסה בשנת 2019.
הכניסה לבורסה
מהיכולות ביצוע עסקאות של הנהלת ערך והעומד בראשה, נאור אליהו, אפשר היה להתרשם כבר מההתחלה כאשר החברה רכשה את חברת מדיקל אינסוליין במקום לרכוש שלד בורסאי. לחברת אינסוליין היה מוצר של חימום תת אורי בשם אינסופד לצורך הורדת צריכת האינסולין של חולי סוכרת ובנוסף היה מוצר של IPAN שמתלבש על עט ההזרקה של אינסולין. בשיאה חברת אינסוליין נסחרה בשווי שוק של 400 מיליון שקל והיו לה תקוות גדולות לכבוש את השוק הגרמני. חלומות לחוד ומציאות לחוד והחברה הגיעה כמעט לפשיטת רגל עד שנרכשה על ידי ערך פיננסים.
תחום האשראי החוץ בנקאי
בסוף שנת 2020 תיק האשראי של ערך פיננסים עמד על סך של 51 מיליון שקל ומאז החברה הגדילה את מקורותיה בעוד 10 מיליון שקל מגוף בנקאי ובעוד 3 מיליון שקל מאי.בי.אי. לחברה היה הון עצמי של 30 מיליון שקל נכון לסוף 2020 והחברה עובדת חזק מאוד על הגדלת מקורותיה ויציאה לדירוג. למרות התיק הלא גדול של החברה הרווחיות על התיק גבוהה בעיקר בגלל שחלק גדול משירותי חיתום מועמס על החברה הפרטית. הוצאות הנהלה אמיתיות בערך עומדות על סך של 3 מיליון שקל בשנה.
לפי המצגת שהחברה פרסמה הם צפויים להרוויח 10 מיליון שקל במהלך שנת 2021 ותיק האשראי צפוי לגדול לאזור ה-125 מיליון שקל. אני חושב שעל תיק של 125 מיליון החברה יכולה להרוויח כ-14 מיליון שקל רווח נקי בשנת 2022 , כולל תשלום מס מלא, ובכלל לא בטוח שהחברה תשלם מס -נרחיב על זה בהמשך.
כמובן שערך פיננסים נמצאת בשלב מוקדם בהרבה משוהם, מלרן ודומיהן ולכן פוטנציאל השיפור שלה גדול מאוד. לחברה יש מאגר נתונים של אלפי עסקים בישראל שהחברה יכולה להציע להם אשראי ולכן אני לא רואה בעיה של ביקושים עד לתיק גדול בהרבה, החברה פועלת מירושלים, עיר שבה התחרות נמוכה יותר, ולכן גם בתיק של 120 מיליון שקל החברה יכולה לקבל כ-2% בחודש.
התחום ששוהם לדוגמה שואפת להתרחב אליו זה תחום של הלוואות מגובות נדל”ן. זה תחום שערך פיננסים הקטנה כבר נמצאת שם. סביר מאוד שהוצאות הנהלה של שוהם יגדלו די בחדות ככל שהחברה תצמח בתחום הזה ובניגוד אליה חברת ערך מקבלת את השירות של השמאות, עורכי דין ומיסוי מהחברה הפרטית ולכן ההוצאות שלה כמעט לא יגדלו עם צמיחת התיק, שכן כל התשתית כבר בנויה. אני באמת חושב שככל שהחברה תצמח רוב הרווחים ירדו לשורה התחתונה ולכן פוטנציאל השיפור ברווח הוא עצום. אני לא אגזים אם אומר שהתשתיות הפנימיות של ערך הקטנה דומות לחברת אס.אר אקורד ברמת כמות הידע בחברה ויכולת ביצוע עסקאות וליווי פרויקטים.
הפוטנציאל הגדול
הסיבה המרכזית שבגללה החלטנו להשקיע בחברת ערך פיננסים היא ההשקעה באפ-קפיטל. אפ-קפיטל היא פלטפורמת פינטק שמטפלת בשחרור הון חוזר של ספקים שתקוע אצל החברות. מדובר בפלטפורמה חדשנית שמאפשרת לספק שקיבל את התשלום בשוטף פלוס X לקבל את התשלום באופן מיידי תמורת הנחה. ערך פיננסים מחזיקה כ-22% מהחברה בישראל ועוד 10% מחברת האם בחו”ל, לכן על הפעילות בישראל החברה מחזיקה כ-30% מאפ-קפיטל.
בשביל להבין יותר טוב איך הפלטפורמה עובדת אפשר לראות את השקף הבא:
לאחר פגישה עם אפ-קפיטל התרשמנו מכמה דברים:
- גודל השוק הפוטנציאלי בישראל בלבד עומד על מעל ל-100 מיליארד דולר
- צוות מנוסה מאוד -כולל אחד המייסדים של אס.אר אקורד
- חתימת שני לקוחות ראשונים, התקדמות גדולה מאוד בחתימת לקוחות נוספים ומשא ומתן מתקדם עם כמה מהלקוחות הגדולים במשק כאשר הצפי השנה להחתים לקוחות שיש להם הון חוזר מעל ל-3 מיליארד דולר
- החברה סיימה בשנתיים האחרונות את פיתוח הפלטפורמה כולל היבטי סייבר, רגולציה וממשק למערכות של הלקוח.
- כנראה שהחברה תצא לגיוס בקרוב בשווים גדולים שיוביל להצפת ערך מיידי בערך פיננסים, שכן ההשקעה רשומה בשווי של 2.5 מיליון שקל בדוחות של ערך.
מייסדי אפ קפיטל צופים הכנסות של 70 מיליון דולר בעוד שנתיים עם צמיחה של 100% בשנה לפלטפורמת פינטק שיכולה לקבל מכפיל 8 על הכנסות לפחות. אני יודע שמגיעים לשווי דימיוני לאפ קפיטל ואני לא יודע להגיד בשלב זה האם המספרים ריאליים, שכן המייסדים טוענים שהמספרים שמרניים מאוד.
השאלה המרכזית שהטרידה את מנוחתי למה שאפ-קפיטל יסכימו לעסקה שבה הם נתנו לערך 30 אחוז מהחברה ובשיחה עם אפ-קפיטל ביררתי את הנקודה הזאת. לטענתם הם היו חייבים את ערך בגלל הרישיון למתן אשראי שחסך להם שנתיים וזירז מאוד את התהליך. בנוסף האבסורד הוא שלטענת מייסדי אפ-קפיטל שהשווי בישראל כמה שהוא גבוה הוא מבחינתם רק אבן דרך ראשונה להתרחבות לחו”ל ושם ערך פיננסים מחזיקה “רק” כ-10%. כמובן יש את שיתוף הפעולה עם נאור שיכול לעזור בהבאת חברות ונותני אשראי לפלטפורמה.
שוב אני לא רוצה שהקוראים יחשבו שאני קצת איבדתי קשר עם המציאות אם אני אגיד שאני חושב שאפ-קפיטל יכולה להיות שווה מעל מיליארד שקל לפחות בקרוב מאוד וגם זה יהיה רק ההתחלה, אבל עם התחזיות של המייסדים יהיו אפילו חצי ממה שהם חושבים (באופן שמרני) אז אני חושב שהשמיים הם הגבול לפלטפורמת פינטק צומחת בחדות, עם אפס סיכון מימון ו-TAM ענק.
קיארה קפיטל
לערך פיננסים יש 35% בחברה החדשה למימון סוחרים בE-Commerce כאשר נלה דיגיטל מחזיקה ב-60%. בנוסף לערך פיננסים יש אופציה לרכישת 10% נוספים בחברה כך שיש אפשרות להגיע ל-45%. הפלטפורמת מימון נמצאת בפיתוח ואני מאמין שתושלם בחצי שנה הקרובה. לפי השיחות שלי עם אנשים בענף קיים צורך גדול לשירות הזה ולכן אני חושב שזה גם יכול להיות מעניין, אבל בגלל השלב המאוד מוקדם של פיתוח הפלטפורמה אני חושב שחובת ההוכחה פה עוד על החברה ולכן אני לא נותן תחזיות קדימה ומקווה שיפתיעו אותי.
בנוסף לפעילויות האשראי לחברה יש מספר אופציות בתחום הביומד, כתוצאה מרכישת חברת אינסוליין.
תחום הביומד
אופציה ראשונה
ערך פיננסים השקיעה כמה מיליוני שקלים בסיום הפיתוח של מוצר ה-IPAN והצליחה לתפור עסקה נהדרת עם חברה ציבורית בשם נקסט ג’ן. במהלך העסקה ערך פיננסים העבירה לנקסט ג’ן את הזכות למוצר בתמורה:
- מיליון שקל במזומן
- 2,350,000 אופציות לרכישת מניות נקסט ג’ן במימוש של 30 אגורות -לפי שווי אחרון השווי לערך פיננסים הוא סביב 8.5 מיליון שקל (המניה ירדה לא מעט לאחרונה ויש אפשרות להתאוששות)
- אפשרות לרווחים של עד ל-7.4 מיליון שקל בשנה ממוצרי ה-IPAN שהועברו לנקסט ג’ין -מוצר הipan- נמצא במכרז בקופת חולים וסיום מוצלח יוביל לרווחים משמעותיים שגם יהיו פטורים ממס.
אופציה שניה
מוצר האינסופד שעל בסיסו חברת אינסוליין נסחרה בזמנו לפי שווי של 400 מיליון שקל לא קיבל את האישורים בגרמניה ומניות החברה התרסקו בחדות. לפי הבדיקות שלי הסיבה המרכזית לאי קבלת המוצר היה לובי חזק מאוד שהפעילו חברות התרופות שמייצרות אינסולין כנגד המוצר. אני לא יודע להעריך איך יתפתחו מאמצים של ערך למציאת שותף להפצת המוצר ולכן לא נותן שווי לאופציה הזאת שיכולה להיות שווה הרבה מאוד כסף והחברה נמצאת במשא ומתן למסחור הפטנטים.
אופציה אחרונה
ערך מחזיקה ב-106,511 מניות מדיוי זכר לעסקה שעשו ב-2019 ששוות נכון להיום עוד 2 מיליון שקל.
סך הכול אני מעריך את תחום הביומד ב-20 מיליון שקל על סמך החזקות בחברות, פטנטים ופוטנציאל רווחים. אני חושב שבסיכוי סביר האופציות שוות הרבה יותר אבל בשביל השמרנות נניח שזה המספר.
נכס מס
לחברה יש הפסדי מס צבורים על סך של 150 מיליון שקל והחברה עובדת עם יועציה לבניית נכס מס ובדיקה האם יוכלו להשתמש בו כנגד הרווחים גם בפעילות של תחום האשראי. אין פה תשובה ברורה למרות שהחברה חושבת שכן יקבלו את טענותיה שהם קנו חברה פעילה וגם השקיעו כמה מיליוני שקלים בפיתוח. אני הנחתי בשביל השמרנות שההפסדים לא יתקבלו והחברה לא תוכל להשתמש בהם כנגד הרווחים בתחום פעילות המימון ותוכל להשתמש כמובן ברווחי הון ממימוש מניות של נקסט ג’ין ורווחים אם יגיעו מנקסט ג’ין.
כמה כל הדבר הזה שווה
- לפי דעתי בתחום האשראי החוץ בנקאי החברה תגיע לתיק של 200 מיליון שקל לפחות בסוף השנה הבאה, ובגלל מבנה הוצאות ייחודי לערך, החברה תוכל להרוויח סביב 20 מיליון שקל רק מהפעילות הזאת. מכפיל 13 יהיה סביר מאוד לחברה שנמצאת בשלב ההתחלתי של הצמיחה.
- אפ-קפיטל יכולה להיות שווה מאות מיליונים, אבל בשביל השמרנות נניח רק שווי של 80 מיליון שקל לערך פיננסים.
- ביומד שווה 20 מיליון שקל
- יש עוד מספר אופציות כמו חברת קיארה שאני לא נותן להם שווי בשלב זה.
לכן אני חושב שסביר מאוד שערך פיננסים צריכה להיות כבר היום שווה כפול מהמחיר שלה או סביב 300 מיליון שקל וגם אז אני חושב שיש לחברה המון פוטנציאל.
לסיכום
ממבט ראשון ערך פיננסים לא נראית זולה אופטית אבל כאשר צוללים פנימה מגלים חברה עם פוטנציאל ענק שנסחרת באופן סביר רק על הרווחים מתחום האשראי. ערך פיננסים נתנו תחזית ל-10 מיליון רווח השנה רק מפעילות האשראי ולפי דעתי זאת תחזית די סבירה ועל בסיסה אנחנו משלמים מכפיל 16 סביר מאוד על רווחים של שנת 2021 לעסק בסיס שצפוי לצמוח בחדות בשנים הקרובות ומקבלים את כל האופציות בחינם. מעל לכל יש פה הזדמנות להשקיע עם אחד המנהלים המוכשרים והצנועים שיצא לי לפגוש בשנים האחרונות.
אז למה אני מצפה בשנה הקרובה?
- בתחום האשראי הגדלת התיק לאזור ה-100 מיליון לפחות עד סוף השנה -תחזית שמרנית מאוד שכן נכון לכתיבת השורות אנחנו מעריכים שהתיק כבר באזור ה-70 מיליון שקל, והחברה נתנה תחזית של 125 מיליון תיק סוף שנה.
- אפ-קפיטל – המשך חתימה עם לקוחות נוספים, כולל לקוח מהותי. גיוס חלקי, לפי שווי של מעל 100 מיליון דולר לפחות.
- קיארה קפיטל – סיום פיתוח פלטפורמת המסחר
- בתחום הביומד -מציאת שותף לאינסופד ותחילת ניסוי עם Ipan בקופת חולים, בנוסף אני מקווה שהחברה תמכור את מניות נקסט ג’ין במחיר הזדמנותי
#גילוי נאות לי באופן אישי ולקרן קפלר יש אחזקה בניירות המוזכרים בפוסט ואין לקחת את הדברים בתור המלצה
פוסט יוצא מן הכלל.
מחזיק בנייר – בעיניי חברה שמנוהלת לעילא ולעילא
סקירה יפה על חברה מעניינת.
לגבי אפ קפיטל:
1. יש המון חברות שעושות בדיוק את אותו הדבר (אגב, גם שוהם בעצם עושה את זה…). מה היתרון שלה?
2. נניח שיבוא אליה לקוח שיזדקק להחזר מיידי של הון חוזר של (אני מגזים) מיליארד שקל לעוד חודש (כלומר שאת הכסף הוא יקבל מהלקוח שלו בעוד חודש). מאיפה בדיוק אפ קפיטל תביא את המזומנים לשלם לו כשההון העצמי שלה והחוב מוקצים כולם לאשראי חוץ בנקאי? (וההון העצמי שלה הוא כמה עשרות מיליוני שקלים בלבד). במילים אחרות, גם אם יש לה יתרון תחרותי כלשהו (למשל טכנולוגי) כנראה שהיא תאלץ לצמוח בקצב סביר כמו חברות אשראי חוץ בנקאיות אחרות, אלא אם אני מפספס כאן משהו.
הי אורי המימון לא מגיע מערך פיננסים כמובן. המימון מגיע מבנקים שיממנו את אפ קפיטל או מחברות כרטיסי אשראי לדוגמה. בנוסף מה שמדהים שיש גם לקוחות שרוצים לממן את עצמם כנגד החשבונית שלהם במקום שהכסך ישכב בעו”ש -באפס סיכון. אין חברה נוספת שעושה את זה בארץ דיגיטלית, יש מנהלי כספים שעושים פקטורינג מול הבנק. אין לשוהם פתרון כזה כמובן
אתה יותר שמרן ממני בהערכות שלך. אפ קפיטל פלטפורמה לא מוגבלת במזומן עם הכנסות פלטפורמה של כ6% על שירותים ובעיני, אופק די ברור ולא פנטזיונרי של מיליארד שח בישראל בלבד (ללא חשיפה לסיכוני אשראי). אחלה כתבה. עדי
עדי, לא הבנתי את התשובה שלך.
מגיע לקוח עם חשבונית של 100 מיליון דולר (שוב, אני בכוונה מגזים כדי להמחיש את הנקודה) בשוטף + 90. אפ קפיטל נותנת לו 94 מיליון דולר במזומן (כמה אחוזים מהחשבונית היא מנכה אגב?) וגובה את 100 מיליון הדולר בעוד 3 חודשים, במועד התשלום. הכל טוב ויפה רק מאיפה אפ קפיטל הביאה 94 מיליון דולר במזומן כדי לשלם ללקוח?
יכול להיות שאני לא מבין את הביזנס הזה אז אשמח אם תעיר את עיני.
תודה.
תחשוב על אפ קפיטל בתור צינור המקשר בין שלושה שחקנים: חברה שיש לה התחייבות לשלם בעוד נניח 120 יום (נניח חברת חשמל), קבלן שאמור לקבל את הכסף בעוד 120 יום, והכי חשוב – בנק, וכולם עובדים עם הפלטפורמה.
חברת חשמל מאשרת חשבון. הקבלן מקבל הודעה שהוא יכול לממן אותו. בלחיצת כפתור ותשלום עמלה, בנק מעביר לו את הכסף היום, וגובה את התשלום בעוד 120 יום מחברת חשמל.
הקבלן מקבל דה פקטו קו אשראי ללא ערבויות או בטחונות! הוא בדרך כלל חנוק מאוד מלכתחילה. הבנק במקום לממן סכום על מאזן חלש (הקבלן הקטן) מממן על גב המאזן החזק (חברת חשמל).
חברת חשמל מקבלת שקט תפעולי (אין יותר התעסקויות עם קבלנים שרוצים להקדים תשלום), מספקת תנאים טובים יותר לקבלנים איכותיים יותר שירצו לעבוד איתה, אפילו יכולה להרחיב את תנאי התשלום שלה, נניח מ- 120 ל- 180 (מכיוון שניתן לממן מיידית).
לא צריך יותר צ׳קים, לשבת יום שלם אצל אס אר אקורד ולהתפלל שיהיה להם מספיק כסף בשבילך, ומנגד, גם חיובים קטנים מאוד יכולים לעבור משום שזו פלטפורמה דיגיטאלית.
לגבי המחיר, יש מחיר אשראי (שיורד משום שהסיכון יורד במאזן החזק יותר), ויש עמלת פלטפורמה – ומקובל בארץ לגבות בסביבות 1% לחודש מחברות חוץ בנקאיות – ואני מניח שהריביות הללו ירדו ככל שהמערכת תהיה יותר בפעילות מחד, וככל שמקורות האשראים יגדלו.
מיליארדי שקלים יושבים על מאזנים של חברות ענק בארץ וחלק זעום מהם ממומן. חברות כרטיסי אשראים מעמידות משהו כמו מיליארד – מליארד וחצי של אשראים לעסקים והם מעוניינות להגדיל מאוד את מקור ההכנסה הזה. חברות גדולות בעצמן (שמאמינות במאזן שלהם) רוצות גם הם לעבוד עם הכסף כמקור הכנסה נפרד, בוודאי בסביבת רבית נמוכה מאוד.
בקיצור וברמת חוקי אצבע, אני חושב על אפ כצינור שיעברו בו 1-2 מיליארד בשנה (בארץ בלבד) ותוכל להרוויח רווחי פלטפורמה נטו של 6% על הסכומים שבצנרת. משום שזו חברת פלטפורמה ועסק דיגיטאלי, קיים בהגדרה מנוף פיננסי עצום. משאיר לך לחשוב כמה כזה עסק שווה (כ-30% שייך לערך למעלה (בח׳ האחזקות) ולמטה (בחברה הישראלית)) ומזכיר שעלות ההשקעה היא – 0 (ניתנה הלוואה).
העסקה הזו ממחישה בצורה מאוד ברורה את היכולת של ההנהלה של ערך שמפגינה capital allocation skills מהטובים ביותר שיש בקטיגוריה או בקרב בעלי שליטה בישראל.
תודה רבה.
אם תוכל בבקשה להרחיב יותר על אפ קפיטל.
גם אני לא הבנתי את הקאצ’.
זה סך הכל עוד תחום שאפשר לתת בו אח”ב?
מה המיוחד כאן?
מאיפה יבוא המימון?
ומה הפיתוח הדיגטלי?
תודה על הסקירה.
אני מצטרף לשאלות ששאלו לפני.
בנוסף, לבנק לאומי כבר יש היום פקטורינג דיגיטלי לגמרי בלחיצת כפתור https://www.leumi.co.il/Lobby/Digital_FACTORING/44877/ וכל הבנקים האחרים יהיו שם גם בעוד שנה לכל היותר, ולבנקים כידוע יש הון עצמי אינסופי בהשוואה לאפ קפיטל וקשרים עם כל הגופים הגדולים במשק.
אין כזה פתרון בארץ והפתרון של לאומי זה ממש לא דומה ומיועד רק ללקוחות הגדולים שגם צריכים לרתק בטחונות. לאור ריבוי השאלות אני שוקל להכין פוסט רק על אפ קפיטל אבל צריך לבדוק עם החברה מה אני יכול לפרסם
לא קיים כזה עסק בישראל. יש הרבה עסקים שמדברים על זה, אבל כזה עדיין לא קיים. יש המון רבדים למוצר ולשירות, וחלקם מטעמים אסטרטגיים החברה מעדיפה לא לפרסם בשלב זה. הסימנים שמשקיע צריך להמתין לו הם א. גיוס באפ קפיטל (שיספר לך מה השוק חושב שהיא שווה), ב. עדכונים של אפ קפיטל באשר ללקוחותיה, שיתופי פעולה שלה, מהירות גיוס לקוחות, חדירה לחו״ל.
הסימנים הראשוניים מאוד מאוד חיוביים. אני חושב אפ שווה היום (ממש ברגע זה) משהו כמו 100 מיליון דולר. אני מניח שהשווי הזה עומד לעלות במהירות מאוד גבוהה במהלך השנה הקרובה.
עדי – העסק הזה לא עושה בדיוק אותו דבר? (שאלה מחוסר ידע, אני לא מבין בתחום הזה מספיק):
http://efficient.finance/#ourproductsandinnovation
לא. זה לא revese factoring, זה לא מבוסס טכנולוגית, והמנגנון אינו אותו מנגנון.
כעקרון, יש הרבה דיבורים על ״working capital financing״, בעיקר משום שזו בעיה מאוד מאוד כואבת, שספקי מימון שונאים לממן את זה (זהו מימון היפר מסוכן אם אתה לא תוקף אותו נכון), יש הרבה חיפושים בגוגל ועוד.
המנגנון שמרק תיאר, ושהרחבתי עליו בתגובות, הוא מיוחד מאוד וחכם מאוד, ובעיקר – קיים ועובר.
השאלה שנותרה בשלב הזה היא: האם הפתרון הזה יאומץ על ידי השוק. הקושי המרכזי הוא הסברה. ברגע שהשחקנים הראשונים יאמצו ויתחילו להפעיל אותו, יש סיכוי יותר מסביר שתתחיל רעידת אדמה בעולם החו״ב.
אפ תוקפת ישירות את כל תהליך הממסרים הפיזיים, והופכת דה פקטו שורות מאזניות לממסרים דיגיטאליים עם נוחות משתמש של אביזר של אפל.
אני לא רואה מדוע חשב של עסק שמפעיל את המערכת יוציא אפילו צ׳ק אחד אחרי שהמערכת עובדת.
אבל הנבואה ניתנה לשוטים. Time will tell.
אנחנו אוהבים מצבים שבהם קיימת אופציונאליות הכבירה שלא לא עולה ולא מתומחרת.
גם בלי אפ משקיעים יעשו תשואה חלומית בהשקעה לצד אחד מגדולי מקצי ההון בישראל כאשר הוא רק יוצא לדרך.
עדי, תודה על המענים המפורטים. תענוג!
אם תוכל רק להסביר את פשר המשפט הבא –
“גם בלי אפ משקיעים יעשו תשואה חלומית בהשקעה לצד אחד מגדולי מקצי ההון בישראל כאשר הוא רק יוצא לדרך”
מי זה “האחד”? ולאיזה דרך הוא יוצא?
תודה רבה
יוסף
עוד על אפ- קפיטל:
מציע לכולם להתעמק ולבדוק את האנשים שעומדים מאחורי המוצר https://upcapital.io/about-us/
המדובר בצוות שהקים, יחד עם יזמים מובילים של 2 חברות גדולות ומצליחות, חברות מצליחות מאוד בתחום המימון החוץ בנקאי בישראל.
אלו האנשים שבפועל עשו את העבודה מאפס, פיתחו תהליכי עבודה, גייסו לקוחות, הינדסו עסקאות ובקיצור היו גורמים מובילים וחשובים מאוד להצלחת העסקים הללו. אנחנו לא מדברים על סטארטאפיסטים מקצועיים שקודם מגייסים כסף ממשקיעים ואחר כך שורפים אותו בנסיונות למצוא שוק או צורך או התאמה בין השניים, אלא באנשי מפתח עתירי נסיון והיכרות טכנית, שיווקית, מכירתית, תפעולית, משפטית, בנקאית בתחום. כל אחד מהם היה יכול להשתלב בתפקידים מובילים בחברות הגדולות ביותר בתחום והיה מתקבל בזרועות פתוחות.
הצוות הזה החליט לאחר שהבין את הצורך ואת הפתרון, להמר את הקריירה שלו על בנייה של חברה חדשה שתוכל לתת פיתרון טוב יותר, איכותי יותר בהיקפים גדולים יותר ובצורה דיגיטאלית. כל החסרונות של המודלים העסקיים הנוכחיים (ויש כאלו) נפתרו במודל הזה.
בשלב השני, החברה הללו הצליחו על בסיס bootstrapping, להפוך את הידע והנסיון שלהם לקוד, בלי מימון חיצוני. מנסיון אני אומר, זה נדיר מאוד. זה לא קרה סתם ולא התרחש מבלי שהם לוקחים סיכונים גדולים (אף אחד מהם לא היה עשיר מאוד מתכתחילה) ברמה האישית. אתם יכולים לתאר לעצמכם מה הם ראו שגרם להם לחשוב שאין מצב שהם מחלקים מניות במיזם הזה כל כך מוקדם במחיר אינסופי כמעט (הון מניות). במקום, הם לקחו את הסיכון ובנו מוצר עובד. זה באמת דגל חיובי מאוד שאמור להדליק מנורות ירוקות רבות.
הצוות הזה, לפחות עד כה, הפגין יכולת ביצועית מהשורה הראשונה. עד כה, הצוות הזה ממעט לדבר ומרבה לעשות.
אתם עוד יכולים לתאר לעצמכם שאף חברה רצינית לא תתחבר ותעבוד עם מוצר כזה מבלי שהוא עבר בדיקות חוזרות ונשנות מכל זווית אפשרית (בנקאית, תפעולית, סייבר ועוד). פרסומים אחרונים של החברה מרמזים שמתחיל אימוץ של הפתרון על ידי גופים משמעותיים מה שמאמת טוב יותר מאלף מילים את המוצר.
אם הצוות הזה יעשה גם חצי ממה שהוא אומר שהוא יעשה, לא מדובר בסוס שחור.
מדובר בדינואזור שחור.
גילוי נאות: פמילי אופיס זוגלובק מחזיק במניות ערך פיננסים וזו אינה המלצה לקנות או למכור ניי״ע.
מרק ועדי – תודה!!
מרק סקירה מעולה. לגבי אפקפיטל, יכול להיות שאני מפספס את הנקודה, מה ההבדל העקרוני בין מה שהם רוצים לעשות לבין נכיון צ׳קים ?
ידוע לך על מתחרים פוטנציאלים בחול?
עדי, תודה על המענים המפורטים. תענוג!
אם תוכל רק להסביר את פשר המשפט הבא –
“גם בלי אפ משקיעים יעשו תשואה חלומית בהשקעה לצד אחד מגדולי מקצי ההון בישראל כאשר הוא רק יוצא לדרך”
מי זה “האחד”? ולאיזה דרך הוא יוצא?
תודה רבה
יוסף
שלום מרק
בינתיים הסיפור עם אפקפיטל התברר כהצלחה, אבל לא גיים צ’יינגר.
גייסו לפי מאה מליון. כשבדרך גם מצטצממת ההחזקה של ערך ב20%.
אני יצאתי מערך.
אם כי אני צופה באמת גידול מדהים בתיק האשראי, לאור הגדלות המסגרת האחרונות.
אבל לא לשם זה נכנסתי.
בסדר גמור. בתור מי שעבד בסטארטאפ שבסוף עשה מכירה גדולה, השלב שבו אפ נמצאת פחות קריטי באיזה שווי גייסו אלא שיגיעו לשוק מהר. אני מקווה לפחות אבל שמכרת ברווח ):
היי
כרגע הוכנס שותף במחיר מצחיק של 10 מליון ש’ח.
לא מטריד?